תביעה לפיצוי בקשר ל"פיטורים שלא כדין

התובעת )להלן גם: "העובדת"(, עבדה בשרות הנתבעת כמזכירה בכירה במשך 22 שנים ועד
ליום 9.2.98, לפי משכורת קובעת של 5,000 ח"ש. הנתבעת )להלן גם: "המעביד"( היא חברה
פרטית העוסקת בהשקעות בנדל"ן, בבניה ומכירת דירות לציבור.

התובעת פוטרה מעבודתה וקיבלה פיצויי פיטורים בשיעור של %100. לטענתה מגיע לה פיצוי
נוסף, משום שפיטוריה היו בחזקת "פיטורים שלא כדין". לדבריה היא פוטרה באופן שרירותי
ובחוסר תום לב, מבלי שנשמעו טענותיה, ולאחר שביקרה את התנהגות אחד הממונים עליה, מר
שמואל דביר שמו )להלן: "הממונה"(. לחלופין מצביעה התובעת על "נוהג" שנהג המעביד
ליתן "פיצויים מוגדלים" לעובדים בעלי ותק רב בעבודתם. התובעת גם הלינה על כך שמקומה
בעבודה נתפש מאוחר יותר על ידי קרובת משפחה של אחת מהעובדות הבכירות שם.

הנתבעת מצידה הדגישה את כוחה הקנייני כמעביד פרטי לפטר עובדים כראות עיניה, והכחישה
כי נהוג אצלה לזכות עובדים ותיקים ב"פיצויים מוגדלים". לדברי המעביד, התובעת פוטרה
משיקולים ענייניים של ניהול המפעל ואין כל יסוד לטענת "התנכלות".